רשומות מלב ים פרק י"ה - רוחות מלחמה - מחתרת בני האור חיה ונושמת..

אודין מעביר לי כוס של תמד וקורץ.

מדי פעם אני זוכה להצצה לעולמם של ה"שרים" (או "אלים", תלוי באיזו מאה נולדתם, למי אתם מתפללים, ועם מי אתם מדברים כשאף אחד לא בסביבה..) הרבה נוטים לשייך משהו אמורפי והזוי במיוחד למה שנמצא מעבר לפרגוד, אבל האמת? האמת שאצלם זה קצת כמו אצלנו, רק בלי מוות ולידה, בלי זמן, כיוון שהזמן הוא אחד מהם, קרונוס שמו.

יש להם בוקר נצחי או לילה שלא נגמר, גוף כזה או גוף אחר, לבחירתם.

יש להם רחוק וקרוב והכל בו זמנית, זה קצת קשה להסביר את זה אבל זה ככה.

הם מבחינתם ממש כמונו - כלומר, בעולמם שלהם הם מוגבלים באופן כזה שגם הם אינם יכולים לצאת מעבר לגבולות עולמם. הם יכולים לנדוד אבל רק פנימה, אלינו. תחשבו על זה בדומה ליכולת שלנו לשבת בבית ולקרוא את הקטע הזה בבלוג, באינטרנט, אבל בלי לצאת החוצה לשום חלל ושום בטיח, כי אין דבר כזה, חלל.

העולם שלנו שטוח, יציב, ולא אמיתי, מטריקס סגור בכיפה לה אנחנו קוראים 'שמיים' או 'רקיע'..

תחשבו עלינו כמו על ספיידרמן שנהיה מודע לעובדה שהוא ציור על דף ושמישהו צייר אותו, אבל לא מסוגל לצאת מהציור.

סטן לי, אומן הקומיקס שהמציא אותו מסוגל ליצור הולוגרמה של ספיידרמן, או לחלופין לצייר דמות שתייצג אותו בעולמו המצויר של הגיבור, אבל בשום אופן לא יוכל הגיבור לצאת מתוך הדף, פשוט ככה זה..

אז מדי פעם יש כאלו, כמוני, שמקבלים הצצות לעולם שמעבר, למה שנמצא מעבר לפרגוד.

לפעמים זה רגשי ולפעמים זה ממש חזיון. לפעמים חלום, ולפעמים "צירוף מקרים" עם הכוונה מאוד ספציפית.

זה יכול להיות חבר שמתקשר בדיוק אחרי ששאלתי שאלה, ונותן לי תשובה בצורת סיפור שאיכשהו עונה בדיוק על השאלה ששאלתי בלי שבאמת אשאל אף אחד חוץ מהיושבים במרומים.. זה יכול להיות זבוב שעף לי לתוך הפרצוף שנייה לפני שאני קונה משהו לאכול שעלול להזיק לי, וזה יכול להיות עבודה שלא התקבלתי אליה בדיוק לפני שמשהו נורא קורה באותו מקום, או לפני שמשהו טוב מאוד קורה לי במקום אחר.. ולפעמים, ממש לפעמים, הם ממש מדברים אלי.

אני לא מיוחד באופן שאני שונה ממכם, יש לכם בפוטנציאל את אותה יכולת, אתם פשוט לא ניסתם אף פעם לדבר איתם ברצינות, אתם עדיין חושבים שאלהים זה קונספט, משל, אבל זה בסדר, איטצ' טו בי אקספקטד..

למעשה פעם היינו כולנו כאלו, או לפחות חלקנו הגדול, היום שכחנו את זה, שכחנו מה המשמעות האמיתית של להיות יהודים\איטלקים\לבנונים\צרפתים\הודים\הבנתם ת'כיוון.. שכחנו מאיפה באנו, שכחנו את השורשים שלנו, שכחנו מה זה להיות בני אדם.

כאן אני נכנס יותר פנימה ומצטער על זה שאין לי איך להציג את השורות הבאות מבלי שזה יישמע סופר הזוי,

אבל אני מאמין שאם הגעתם עד כאן אתם בוודאי כבר התרגלתם לעובדה שאני לא בדיוק כותב על אופנה..

המציאות שלנו היא אחת ממליון, זליון.. תנו מספר שלא נגמר של כיפות דומות לזו שלנו כשבכל עולם יש כמה תוצאות אפשריות עם כמה תרחישים אפשריים לכל תוצאה. אופק האירועים הסטטיסטי מוביל לכך שברוב העולמות התהליך הנדרש הוא הארוך והמייגע מבין כולם, מה שנותן ליצורים נחותי דרג "נפילים" "שדים" "ענקים" "רפאים" את האפשרות לחרטט ולערבב את התהליך באופן מסויים, זה תמיד נגמר בניצחון, אבל הם מסוגלים לזמן מה, לעשות כאן כרצונם, חדי\ות המחשבה מבניכם\ן כבר ניחשו שגם הנפילים הם חלק מהמטריקס, הם פיצ'ר או plug in אם תרצו. הם נקראו בהרבה כינויים במשך אלפי שנים בפיהם של מליוני אנשים במאות תרבויות שונות, אבל למעשה כולם מדברים על אותו גזע - "מלאכים" לשעבר, או שליחים בדימוס של הבוסים הגדולים aka "אלים"\"שרים" וכו'. אני אומר בדימוס כי מסיבה מאוד מסויימת הם "נפלו" הנה או נכלאו כאן בצורה מסויימת ללא אפשרות לצאת אבל בשונה מאיתנו הם לא מתים, לא מזדקנים, לא כמונו לפחות.

הקומבינה הזו נתנה להם אלפי שנים של תסכול לעשות בנו כרצונם ולשחק לנו במוח בצורה שיטתית, החל מבריין וואש אולד סקול כמו דת על צורותיה השונות ופולחניה השונים, ועד לשטיפת מוח סטייל 2020 כמו טיסות לחלל מדומיין שאינו קיים, או חיסונים לוירוסים מונפצים, חדשות שלא קורות מחוץ למסך הטלוויזיה, ושאר fear porn מכל מיני סוגים וקטגוריות.

אה מה מה.. כאן מגיע הפאנצ'. אני ושכמותי כבר ערים זה זמן מה, אנחנו הצד השני של המלחמה הזו, מלחמת בני האור בבני החושך, אנחנו בני האור, יש כמונו מכל הסוגים- נשים, גברים, זקנים, צעירים, בני אלמוות, נמוכים\ות, גבוהים\ות, שמנים, רזים, קרחים, חובבי סודה, יהודים, מוסלמים, נוצרים חילונים ובאלכסון.. מכל הסוגים והגוונים - שחורים, לבנים, אדומים, להט"ב וסטרייט.. הכוח להילחם ברשע טבוע בנו ממש כמו המשיכה אליו ואל הפיתויים שהוא מציע, ויותר.

כולנו ללא יוצא מן הכלל חלק מצבא האור, חלקנו כבר קיבלנו זימון למפקדה, וחלקנו עדיין לא.

אז אם אתם קוראים את זה עכשיו - דעו שגוייסתם..

בזה הרגע אני משביע אתכם להצטרף לצבא האור, צבא האמת והחסד, ללא הבדל דת גזע ומין, למלחמה בנפילים או במשרתיהם ה"מוארים" עאלק, האילומנטי על שלל אירגוניהם - cfr, או"ם, בילדרברג, בונים חופשיים, שחר מוזהב, ותיקן, וכו' וכו'..

בזה הרגע הפכתם לחיילים בצבא האמת, גיבורים בצבא האלים, שבאו הנה בזמן הזה כדי להילחם נגד השקר והאפילה.

הם ינסו לקרוא לכם סכיזופרנים, ולגיבורים ממכם שבאמת רוצים לשנות ואשכרה לעשות משהו

הם ינסו להדביק הפרעת אישיות גבולית. הם ינסו הכל, כי הם מפחדים..

מפחדים שנקום כולנו יחד ונעשה משהו עם כל הזעם הזה, הקדוש.

הזעם הזה הצודק שאגרנו כולנו במשך שנים, על העשירים והמושחתים, על השקרנים וחסרי המצפון.

זה קטע פרוזה תמים שמתחזה לקריאה למרד, אבל בתכל'ס זה רק קטע פרוזה, ספרות טהורה, הבנתם? 😉

קרדיט ליוצר התמונה - לפרופיל הפיקסביי לחצו כאן