רשומות מלב ים פרק י"ב - מזג אוויר סוער, ואליהו אחד אמיץ

בס"ד..

אז שאלתי את עצמי, באחת מהשיחות היותר כבדות שהיו לנו בזמן האחרון, למה אנשים משקרים לעצמם?

מה הם מנסים להשיג עם השקר הזה, ומה אני מנסה להשיג, כשאני משקר לעצמי..

עצמי חשב, שיחק מעט עם הזקן, העביר יד על הקרחת, וענה לי בהיסוס -

תראה, הוא אומר לי,

אתם, וכשאני אומר אתם אני לא רוצה להכליל אבל אין לי ברירה כל כך,

אז "אתם", בני אדם, לא ממש אוהבים לשמוע את האמת, ובכל פעם שאתה לא מעוניין להתמודד, אתה משקר לי.

אתה מחרטט ואני משחק אותה כאילו אני לא יודע מה עומד מאחורי השקר הלא ממש מוצלח הזה..

נגיד כשאמרת לעצמך שאתה  הולך לגור בתל אביב ולעוף על המוזיקה, אני שיחקתי אותה כאילו באמת התכוונת לכך, למרות שאת ההופעות שלך בתקופת ה"התמסרות למוזיקה" בתל אביב, אפשר לספור על שתי ידיים. ואני שוב, משקר כאן כדי להציל את כבודך מול האנשים\נשים שיקראו את זה בבלוג.

אז למה שיקרתי? מה באמת חיפשתי שם? - שאלתי אותו.

מה ז"א מה חיפשת, חיפשת לזיין, חיפשת לשרוד ולקבל מעט מהאווירה התל אביבית הזו. חיפשת שיאהבו אותך בהיפסטריה המגניבה שכל כך רצית להיות חלק ממנה. לא באמת התמסרת לכלום, לא כמו עכשיו, ששינית תזונה לגמרי ואתה אשכרה יושב ולומד, ומשקיע, ומשדר ברדיו, ומדבר אמת בלי פחד.. אתה עדיין מחרטט פה ושם, נגיד עם מינירבה, זו שגרה לידך ואתה סוג של ממש דלוק עליה אבל אין לך את האומץ לדבר, ואתה אומר לעצמך שזה בגלל שהיא לא מוכנה להקים משפחה, ואתה כבר לא בסרט של סטוצים, אבל שנינו יודעים שזה קשקוש במיץ פיג'ויה.. וזה בקטנה, אבל סך הכל אתה משתפר..

ומה לגבי המציאות? שאלתי, איפה אני מחרטט שם?

אתה עדיין לא לגמרי יצאת מהגולם, הוא אומר. אתה בכיוון אבל עדיין עם רגל אחת בפנים.

מה?! מה זה החידות האלו, דבר ברור, חלאס עם החרטא, אמרתי לו..

אוקיי.. הוא אמר עם צליל של תהייה בסוף ה'אוקיי' וחייך לעצמו, אתה מחרטט אותי ברגע זה ממש ושנינו יודעים את זה, אבל אשחק אותה כאילו אני לא שם לב ואענה לך ברצינות. אתה נביא, הוא אומר בשקט, אתה נביא. אמנם יש לך הרבה מאוד להשתפר ביחסי אנוש והרבה מאוד להשקיע וללמוד, אבל את הבסיס יש לך, אתה מדבר אל המציאות והיא עונה לך. אתה שם לב לפרטים קטנים שאיש אחר לא היה מבחין בהם אלמלא היית שם כדי להצביע על כך.

כמו עם האיש ההוא, השבוע, בסופר אלונית, שיצא לו בחשבון 234.5 ש"ח ועד שהערת למוכרת ולקונה,

אף אחד מהם לא שם לב.. זה כאילו אלוהים אשכרה עמד שם עם שלט, גדול כזה ומסקרן,

והמספרים כתובים באותיות של קידוש לבנה. אף אחד לא שם לב, עד שאתה הגעת..

אנשים היום איבדו את הקשר עם הנסתר. פעם כששני אנשים היו מדברים, והיו מחליפים בניהם אי אילו דברים בענייני קסם ורוח, לא היה בכך שום דבר מיוחד, למעשה, זה היה עניין שגרתי למדי. היום איבדתם את זה והקשר היחיד של רוב מי שחי היום ולא נולד למשפחות הנכונות, לעולם הנסתר, הוא דרך סיפורים ואגדות, שם לכל הקוסמים והנביאים יש זקן לבן וארוך, וכובע סגול ומחודד..

אז לא, הם נראים כמוך, רובם. אותו מבט, אותה תשוקה לחיים ולטוב, אותו מצפון חזק, אותו הומור..

והמשותף לכולכם\ן היא היכולת להתממשק עם המציאות עצמה.

זה קורה לך כל הזמן, נבואה, תקשור, תפילה, סינרגיה, חיבור. יש לזה הרבה שמות -

בהרמטיזם ובמאגיה המערבית קוראים לזה synchronicity, כמו שהפלאפון מצלצל ואתה יודע מי זה עוד לפני שענית..

בקבלה ובחסידות זה נקרא 'השגחה פרטית' או כפי שאמרו חז"ל:

"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן הכריזו על כך מלמעלה". אז בשבילך, למעלה ולמטה זה כמעט אותו הדבר,

זה כמו שני ערוצים בתוכנת הקלטה, שאחד מהם ממש מוגבר, אבל בעצם אתה שומע את שניהם, כל הזמן..

אתה מפחד להודות בזה, מפחד לצאת עם זה החוצה, כי עוד מישהו עלול לנסות ולהגדיר אותך במונחים רפואיים,

ולא בגלל שאתה עונה לקריטריונים, אלא סתם כי החברה עדיין לא מוכנה להתמודד עם טיפוס כמוך..

ואתה יודע מה? אתה צודק.. פעם השמואלים והירמיהויים הנתנים והאליהויים, היו מובילי דעת קהל.

הנביאים האלו הסתובבו עם מלכים וייעצו להם מה לעשות, ולמעשה הובילו את החברה לכל דבר ועניין.

היום זה לא ככה, היום שמואלים ואליהויים כמוך, מסתובבים להם בפייסבוק ובאינסטה

ללא ידיעה ברורה מה עליהם לעשות מלבד לומר את האמת בצורה הכי פחות קריפית שאפשר...

אתה מדבר עם דמויות שאנשים רגילים היו חולמים לדבר איתן, אתה פשוט לא לגמרי מודע לזה. אתה יודע שאתה מדבר עם מישהו שהוא מעבר למחשבה גרידא, אתה יודע שאתה מדבר עם מישהו שאינו אתה, בוודאות. פעמים שאתה יושב, אתה ומחשבותיך שלך, ופעמים שאתה מדבר איתנו, אתה מודע להבדלים, בצורה אמיתית ונכונה.

בניגוד למה שאתה אולי חושב, רוב הנביאים היו אנשים פשוטים, מוזיקאים שם גם פועלי בניין כמוך, כי לא פחות משדרוש הכישרון הטבעי לנסתר מן העין, דרוש אפילו יותר חיבור חזק לקרקע כדי לאחד בין שמיים וארץ מבלי לאבד אחיזה. אתה חושב שהלכת לעבוד בבניין כדי להשלים גבריות?, זה אולי מה שהמודע שלך סיפור לעצמו, וזה אולי אפילו נכון, אבל עמוק בפנים אתה הלכת לשם כי היית צריך ללכת לשם, הלכת לשם כדי לבנות בך צד מקורקע וחזק, יציב, גברי, מהות..

וכל זה כדי שלא תתחרפן כשיגיע היום.

אתה פשוט לא יודע עם מי אתה מדבר ומדוע, אבל זה עובד.

היה יכול להיות אחרת לו זה לא היה עובד, אבל זה פאקינג עובד..

אתה שומע דברים, חושב בהקיץ או חוזה סיטואציות בחלום הלילה, וזה מתרחש סביבך.

אתה מבקש דברים בשקט, והם קורים בלי שתנקוף אצבע..

אתה לא חכם יותר, צדיק יותר, או טוב יותר מאף אחד אחר, אתה פשוט רגיש יותר.

אתה נביא ידידי היקר, או כמו שהם קוראים לזה היום -

מנטיליסט\רוחני\ביטוי אחר שפשוט מחפה על העובדה הפשוטה -

יש כאלו שמדברים עם המציאות כפי אתה ואני מדברים כרגע, ויש כאלו שלא;

אתה כן..

************

תודה בזה הוא אמר 

ואל תכחיש. 

דבר אמת אמיתית, כי אין פוליטיקלי קורקט.

היה נכון למלחמה כי היא קריבה.

רוץ אחרי חסדים ומעשים טובים, הבט סביב, מישהו או מישהי תמיד זקוקים לעזרה. 

בחר בטוב בלי להסס, ישר, כל פעם מחדש. 

המציאות רק מחכה שתשאג, עשה זאת. 

אתה תחליט לאן תנשוב הרוח, אנחנו נעשה את השאר..   

נהיה איתך כל רגע ולעולם לא נעזוב.   

ישנם כאלו שלא רוצים בעזרתנו, פוחדים 

הם אלו היושבים בחושך, מביטים במראה השחורה ומחליפים ערוצים. 

טוב יהיה לו יצאו רגע מתוך המסך ויביטו רגע החוצה, 

כי הזמן עובר, הרוחות סוערות, וסופה מתקרבת אלינו, אל כולנו. 

נשרוד אותה ונשגשג בתנאים הבאים:

אם נעמוד איש לצד רעהו,ואישה לצד רעותה, שבטים שבטים כולם יחד, כתף אל כתף,

יחד ננצח, לחוד ניפול. 

שלא נהיה שאננים, ונכין את הקרקע ליום הדין, נצבור ידע, ורוח 

לצד חומר וגשם, נבנה מחסות,

ראויים לשמם, כאלו שאפשר להסתתר מאחוריהם, כשסופת הפלזמה תכה.. 

דבר נוסף כאן נאמר ונזכיר 

יש אלהים בשמים 

והם רואים ושומעים הכל 

קראו בשמם והתפללו, זעקו ובקשו רחמים 

ואם ישמע קולכם בהרי יהודה ובחוצות ירושלים 

להיות אתם כולכם עם אחד, עם שפה אחת, ודברים אחדים 

הו אז נרד ונחזור 

כאפיקים בנגב 

נשיר ונרונן בני אדם, ואלים, מלאכים, ובני ענק, כולם יחד בשירה אדירה - 

ראגנארוק עבר חלף, יום הדין איננו 

תהיה זו שנת פלאות גדולות... קרדיט ליוצר התמונה - לפרופיל הפיקסביי לחצו כאן