רשומות מלב ים פרק ז' - יאללה איתכם אלוהים...

אז מי בעצם הבוס של כל הסיפור הזה שאנחנו קוראים לו מציאות? מי מושך בחוטים, ואולי בכלל מושכת?

אני מביט מימין ורואה גברת עם סלים שהרגע עלתה לאוטובוס, היא צועקת לי בלי להתבלבל - 'אלוהים', ומתיישבת.

אבל אלוהים זה בכלל אלוה ברבים, אלוהים זה שם קוד תנ"כי לכלל הקבוצה של המאסטרים שיצרו אותנו, קראנו להם בכל מיני שמות לאורך ההיסטוריה ולרוחב הפולקלור - 'אלים' 'מלאכים' 'גיבורי על' 'חייזרים', שינינו את השם בהתאם להתפתחות המסויימת של התרבות אליה נולדנו. אלוהים זה פשוט השם קוד התנ"כי שלהם.

אז מי הבוס כאן? עם מי אני צריך לדבר כדי לקבל קידום למשהו יותר חיובי. אולי י-ה-ו-ה?, כולם מדברים עליו אז אני מניח שכדאי להיות בקשר טוב איתו, ואז אני מגלה שהוא מוזכר במסורת האנונאקית כאחד המנהיגים הגדולים שלהם, אחד הבנים של 'אנו' אם אני זוכר נכון, או אחד הנכדים שלו. (לימים אבין שיהוה זו היא ולקב"ה, לדמות הזכרית שחשבתיו ליהוה, קוראים יהו.. למקורות על ארץ יהו לחצו כאן)

האם יכול להיות שיהו-ה הוא תפקיד שנקרא על שם היהוה המקורי? המנהיג החייזרי\מלאכי\אלוהי, שהוציא את בני ישראל ממצרים ונתן להם את קוד מוסרי וחוקי חברה בסיסיים במעמד הידוע שנקרא 'הר סיני'? האם אותו יהוה הוא זה שליווה את העם המסכן שלי לאורך השנים או שאולי הם החליפו משמרות, זה למה היתה פתיחה על הכיפק עם מלכות שלמה, הכל היה פנאן ורגוע, ופתאום אלפיים שנה אחרי זה - בום, שואה בלגאנים, אילומנטי..

האם יכול להיות שיהוה החדש, המחליף שהאנונאקי סיפקו לנו היה קצת עייף ונרדם בשמירה?

איפה אלוהים היה בשואה, - הוא כנראה השלים שעות שינה..

אז מי זה הבוס? גאיה? קרונוס? אודין? זאוס? אלו כולם שחקנים ולכל אחד יש תפקיד, אף אחד מהם הוא לא הבוס הגדול בעצמו. אז מי כן? עם מי לעזאזל אני צריך לדבר כדי להשתדרג מבחינה קיומית, שאלתי את עצמי תוך כדי שאני ממלמל ברכת 'שהכל נהיה בדברו' ושותה תה עם שומר יחד עם הג'וינט המופלא שלי שגם לו ראוי להמציא איזו ברכה. סה"כ בינתיים נשארנו על יהוה. הוא אולי היה מנהיג אנונאקי כפי שהאגדות מספרות, אבל הוא הבחור הכי רציני בינתיים, הוא אולי לא הבוס הגדול, אבל השם הזה נישא בפי מאות מליונים לאורך השנים, וכשהם התפללו לשם יהוה הם התכוונו ללא ספק לאור אין סוף בעצמו, לאלוהות המופשטת וחסרת הצורה. ככה שבינתיים אני מניח שזה סבבה לגמרי להשתמש ביהוה בתור שם קוד לאור אין סוף.

מה זה שם בכלל? זו אסופת צלילים בעלי משמעות ידועה מראש. אנחנו אומרים כל היום - בעזרת השם, ברוך השם, על איזה שם אנחנו מדברים? - אדני, אלוהים, אדוני צבאות, יהוה, יהאדונהי? יש די הרבה שמות, וליתר דיוק לפחות 72..

בעזרת איזה שם אנחנו מבקשים שיהיה בסדר? כי זה די מבלבל כל הסיפור.

השם יהוה הוא הנפוץ מכולם. הוא מופיע אצל הבונים החופשיים, אצל השחר המוזהב, אצל וויקה, וכמובן במסורת האנונאקית, אז אני מניח שהביטוי 'בעזרת השם' מתכוון אליו.

היה לי חלום בצהרי שבת לפני שבועיים, חלמתי שאני נמצא בהכרזה שמיימית חשובה מאוד שהתרחשה במין מבנה שדומה מאוד לחדר צדדי בבית המדרש של ישיבת תקוע. הם הכריזו הכרזה דומה להקמת המדינה רק שהם לא הקימו מדינה אלא הכריזו על משהו אחר לגמרי שלא כל כך שמתי אליו לב. קוראים לי בחלומות מדי פעם לכל מיני וועדות משונות כאלו שמתרחשות אי שם בעולם האידאות ולרוב אני לא ממש קשוב למה שקורה שם ויותר עסוק בחוויה עצמה. תוך כדי שהם מכריזים הכרזות חשובות אני קולט שמעל הראש שלי יש מרחפות אותיות השם 'אדני' שזה השם שמחובר עם ספירת החסד. ואני קולט פתאום שמעל הראשים של כולם יש כל מיני צירופי אותיות משונים, את חלקם אני מכיר ואת חלקם לא. ניגשתי לאריאל שעמד קרוב אליי ומעל הראש שלו היה צירוף דומה לשלי ואמרתי לו, היי, לשנינו יש את שם אדני מעל הראש, איזה קטע הא?. הוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח ובכלל לא הבין על מה דיברתי, יצאתי מוזר אחושילינג, ועוד בחלום שזה בכלל הארד קור בסולם המוזרות..

אז עם מי מדברים, איזה צירוף אותיות הוא הצירוף הנכון? אני צריך לחייג לשמיים כדי לברר כמה עניינים מאוד חשובים, ולא בא לי להגיע בטעות למענה קולי כמו: "עזאזל שלום, איך אפשר לעזור?" או: "לוציפר אחזקות שלום מדברת לילית במה אני יכולה לסייע?". כל עניין האותיות והצירופים אינו עניין של מה בכך, וכדאי שאדע לאיזו דלת אני נכנס.

אז מי הבוס של הסיפור הזה?

אנחנו חיים בעולם פטריאכלי, וזו לא סיסמת פמניזם זו האמת. בימים עברו הגברים סגדו לאישה כמו אלה, כי היא באמת כזו, מסוגלת לייצר חיים בתשעה חודשים בלבד. הגבר הישראלי הממוצע הוא חרמן, חצוף, מטומטם, ובטוח בעצמו ללא סיבה. לו היינו נותנים לו את התפקיד הוא היה נשאר בהריון במשך זמן רב ככל שניתן כדי לעקוף בתור וכדי שיתנו לו לשבת באוטובוסים ובחדרי המתנה. אנחנו חיים בחברה שמערבבת בין גבר ואישה, מחליפה בין התפקידים, משנה את הלוק.

כמה ראשי ממשלות נשים היו לישראל? אחת. כמה לארצות הברית ולרוסיה? אפס מאופס.. ותאמינו לי שלאישה יש ללא ספק יותר נסיון בניהול, יותר סבלנות להתמודד עם אתגרים, ויותר מוח כדי לעשות שניים או שלושה דברים בו זמנית. דמיינו ראש ממשלה שהוא גם שר החוץ וגם שר התקשורת וגם שר הפנים, אההה.. זה כבר קיים בגירסה הגברית.

דמיינו כמו ביבי רק נראית טוב ועם ציצים, לא עדיף?

אבל למה בכלל גלשתי לנושא הזה? כי אולי הבוס היא בכלל בוסית, כלומר, במשך שנים אנחנו מברכים בכל השפות את הגיבור שיצר במו ידיו שמים וארץ. מברכים בעברית - ברוך אתה, ולא ברוכה את, או - ברוך זה. המנהיג האין סופי של המציאות קיבל הודעות ממלא אזרחים שחשבו שהוא גבר, ואולי הוא לא? אולי מי שהוליד את העולם שלנו היא אישה, אבל האמת זה כלל לא משנה, כי מעבר לעולם שלנו אין דבר כזה מגדר. גבר, אישה, זמן, חיים, מוות, התעברות ולידה אלו חלק מחוקי הפורמט אבל מעבר לקיום שלנו הם בגדר בדיחה קוסמית לא כזו מצחיקה. האנונאקי והדור שיצר אותם וודאי מביטים במטריקס שאנחנו חיים בו וצוחקים עלינו ועל החוקים שמגבילים אותנו. על זה שאנחנו מוגבלים לגוף אחד בכל מחזור חיים, על זה שאנחנו לא זוכרים כלום מהמחזור הקודם, ובכלל, זמן זו המצאה אכזרית הם אומרים לעצמם.

הם מדליקים ג'ויינט ממריחואנה שיהוה גידל בצורה הידרופונית בארון נסתר בדירה שלו בגן עדן, לוגמים קפה שקוף,

ללא ספק המילה האחרונה בתחום הקפה.

כיוון שעדיין לא הגעתי לשום מסקנה ברורה בנוגע לכמעט שום דבר, אנחנו נסיים כאן במלותיו של ניקוס קאזנצאקיס:

"חידה היא", מילמל, "חידה גדולה! כלומר, אם אנו רוצים חירות בעולם הרשע הזה, הרינו חייבים לעשות כל אותן הרציחות, כל אותם התעלולים המתועבים! הרי אילו התחלתי לספר לך על כל הנבלות והרציחות שעשינו היו שערותיך סומרות. ואף על פי כן, מה היתה התוצאה של כל התועבות האלה? חירות. במקום למחות אותנו בקולות וברקים מעל פני האדמה, נתן לנו אלוהים חירות. פשוט אינני מבין.."

(ניקוס קזאנצאקיס - זורבה היווני, הוצאת עם עובד הדפסה רביעית 1959, תרגם מאנגלית חנוך קלעי)