top of page
תמונת הסופר/תalonmeytav

בראשית פרקים ו' - ח'




בראשית פרק ו - הג'מעה של האלים

אז לסיכום קצר, מה שהבנו עד עכשיו :

יש איזשהוא סיפור מסגרת ליצירתה של המטריקס ולמה שקדם לה ועודנו קיים ותמיד יהיה קיים - האולימפוס.

הדתות קיבלו כל אחת חתיכה קטנה מאותו סיפור מסגרת כדי שלא נצליח להרכיב את הפאזל עד העידן הנוכחי ובסופו של דבר לעשות את מה שמגדל בבל ניסו בזמנו לעשות בכוח ונאסא עודם מנסים - לחזור הביתה, טכנית. (המימד הפיזי הדחוס הזה נמצא טכנית בתוך אחד אסטרלי איפה שמאוחסנים שאר החלקים שלנו - הכוחות האלמותיים שלנו, הניסיונות של נאסא לפוצץ את הכיפה זה מגדל בבל 2 - מנסים לצאת בכוח המצחיקים האלו) אנחנו כיתה טיפולית של אלים בעונש, בני אלמוות בלופ של לידה ומוות.

אלו מי שאנחנו מכירים עד עכשיו:

אבא יהו

(מצאתי לו היום איזכור בארכיאולוגיה המצרית:

לערך שמספר על ארץ יהו לחצו כאן)

אמא יהוה - כן כן, יהוה זאת היא!

איזה אחלה של פאנץ' ירראאאבי....

(אם תחשבו על זה רגע זה הדבר הכי הגיוני שיש,

זה פאנצ' ליין אלוהי אפילו, הייתי אומר..)

אח גדול - לוצי. בתפקיד הרשע והבייביסטר

אח גדול - חנוך (מטט). בתפקיד הטוב - סדר

מוזות/גורלות -

אחת אחראית לייצר הזדמנויות

ואחת אחראית לצמצם נזקים

צבי הנינג'ה - רפאל מיכאל גבריאל אוריאל עזריאל ועוד רשימה באמת ארוכה של בני דודים, אחים, קרובים רחוקים עם סיומת של אל... חלקם בניהם ובנותיהם של יהו ויהוה, חלקם של יהו ולילה - כולם אהובים וכולם על הכיפאק אם לא מעצבנים אותם ואם עושים דברים נכון ובאים בטוב, אני מרשה לעצמי לקרוא להם צבי הנינג'ה בדיוק מהסיבה הזו, וכי אני מרגיש אחד מהם...

חזקים, חכמים, ואוהבים אותנו מאוד. אנחנו ברובנו מאוד קרובים אליהם במקור (משפחתית בהרבה מקרים אבל גם מבחינת המבנה האינסופי אם כי בכל זאת מודע לעצמו ומסויים)

שרפים ושות' - סיומת ון. אלו חבר'ה חזקים מאוד מאוד מאוד

היזהרו בכבודם ובשמותם ואל תאמרו אותם סתם אלא אם אתם באמת רוצים לשוחח איתם, ובמקרה הזה הייתי ממליץ שיהיה לכם משהו מאוד חשוב וקונקרטי לומר ...

עכשיו כאן זה נהיה מעניין.

כיוון וציר הזמן שלנו הוא לינארי רק מנקודת מבטנו שלנו בעוד שמחוץ למטריקס הוא קורה בו זמנית, אין עבר או עתיד אלא רק הווה נצחי וחסר שינוי ובו"ז כזה שמאפשר לך לנוע במרחב השינוי קדימה ואחורה מתי שתרצה.

לכן - רבים מאיתנו נכנסו לכאן בשלבים מאוחרים יותר כשהמטריקס כבר היתה קיימת. לכן נשאלת השאלה מי הם? הרי חלקנו כאן עוד ממרד טרום בראשית אבל חלקנו סתם אלים סוררים שההורים שלחו לכאן כמו למחנה חינוך מחדש חחחח. חלקנו בנים של יהו ויהוה (אההם אההם) וחלקנו בנים של אלים אחרים, חזקים לא פחות (מה זה פחות או יותר בעולם אינסופי, תחשבו על זה רגע...) לכן למעשה אנחנו די הרבה כאן, כן הרבה הם בוטים או דמויות מראה, חלקם בכלל מסיפורים אחרים לחלוטין שצריכים סוג אחר של מטריקס מסוג אחר של מרד בסוג אחר של אלוהות\חברה אלוהית אינסופית בה מטריקס הוא סוג של 'אוסטרליה' או בית כלא לבני אלמוות. למעשה כיוון וכולנו רקמה אלוהית אחת חיה אנחנו פשוט סוגים שונים של אותו פרקטל אינסופי (המקור) שמתפזר בתוך השכבות השונות של הקיום מחוץ למטריקס לאלפי גוונים שונים ומנסה לחוות את עצמו במלא צורות שונות, אתם ואני אלו צורות שונות של אותו משהו.

עולם בתוך עולם בתוך עולם בתוך עולם, כמו מטריושקה או בבושקה.

עוד מילה על זמן, כיוון וכל מה שניסיתי לומר מקודם הוא שחלקכם הגעתם לכאן בעונש מהאולימפוס, חלקכם כאן בהתנדבות, חלקכם אשכרה ירדו לכאן מתוך סקרנות, רצון לחוות ועוד אינסוף סיבות שונות כיוון והאולימפוס איננו הר בודד אלא ייצוג לכל שאר האינסוף מחוץ לשטייטעל הקטנה שלנו...

תחשבו על מזגן של אלים רק שבמקום לדאוג למזג האוויר הוא דואג למזג הזמן. תחשבו על זמן כמו על אקלים, פראי ועצום אבל אפשר לעשות עליו מניפולציות בקנה מידה קטן בלי לשבש אותו יותר מדיי. לעומת זאת אם תשחק איתו בקנה מידה גדול הסתבכת. הזמן הוא ייצור חי שממנפסט את עצמו במרחב הזה בתור מה שמגדיר את השינוי של כל דבר מזרע לחי ולמת וחוזר חלילה (שמישהו יסביר פעם אחת ולתמיד מה לעז... [חחח עוד מישמש של שמות של שניים מהאחים שלכם] זה אומר חלילה? מה זה חס וחלילה, מי חס על מי, איזה חליל? וואט דע פ...) הזמן הוא יצור חי ויש לו שם, במיתולוגיה היוונית קראו לו 'כרונוס' המילה 'סנכרון' באה משמו של אל הזמן - כרונוס. קצת מצחיק לחשוב על היפים דוסים כמוני שחושבים שהכל אחד ואומרים - 'יווו איזה סינכרוניזציה' או 'איזה סינכרון מטורף אחי' בעצם מצטטים את שמו של אל הזמן מהמיתולוגיה היוונית, אבל בואו נמשיך.

פרק ז' - אלים אחרים

אז מי עוד אנחנו מכירים:

גרסאות של יהו (הקב"ה):

אוסיריס = זאוס = יופיטר = אודין

גרסאות של יהוה (שכינתיה):

איזיס = הרה = יונו = פרייה

יש עוד המון אני יודע:

קאלי, וישנו, שיבה, תור, פוסידון, טיר, נמסיס, הפייסטוס, הרמס, מאווי, האדס, ועוד רשימה ארוכה מאוד. חלקם הם שמות חלופיים למלאכים שאתם מכירים כאחד מהחברים בצוות צבי הנינג'ה של סחבק והמכונפים. וקלטו קטע, אלו רק ההורים מהכיתה שלנו חחח.

תחשבו על על הרובד שלנו במטריקס כמו על כיתה טיפולית ועל המטריקס כולו כמו בית ספר שיש בו גם יסודי וגם חטיבה וגם תיכון וגם אקדמיה והכל בו"ז יחד בהרמוניה משוגעת לחלוטין של כוחות אדירים שחוברים יחד כדי להוות את המטריקס הזה בכל רגע ורגע (מלוא כל הארץ כבודו אומר בפשטות שהאלים מחזיקים את המציאות תוך שימוש בחלקים מהם עצמם ממש....) לכן הם מצד אחד יכולים להכנס ולצאת כרצונם ומצד שני הם כולם יחד מחזיקים את החוקיות והדואליות של המציאות הזו שבלעדיה כולנו נתעורר... לכן למרות שהם רוצים לעזור לנו לפעמים בתוך המסע שלנו זה לא תמיד מתאפשר בצורה טבעית כי הטבע כאן למרות הדמיון שלו לשכבות בחוץ הוא מוגבל יותר מהטבע המקורי שלנו באוליפוס סיטי...

צדקה תציל ממוות. חשוב לחזור לשורה התחתונה פעם בכמה נסיקות אז תזכרו טוב טוב - כל המטרה כאן במטריקס היא להראות את הגבורה האמיתית שבכם, להתגבר על היצר, להיות בן אלמוות (ביהדות זה הציווי להידמות לבורא - מה הוא רחום אף אנחנו רחומים מה הוא חנון אף אנחנו חנונים ) אז מסע הגיבור כאן הוא לנצח את האתגרים שלכם עצמכם, למרוד במלאך המורד בתוככם, זה שרוצה כל היום סקס סמים ושמעון לב טהור (מקווה שהבנתם את הבדיחה, אם לא חבל, אם כן היא לא שלי היא של Mog Lee ואני בטוח אשתמש בה באיזה סרטון סאטירה על היפים שוב פעם מתישהו אז שלא תגידו לי שאני ממחזר פאנצ'ים וזזה כי הנה הזהרתי) להצליח להשתלט על הנמר, לחבור כוחות עם השד הפנימי. עליכם להפסיק להילחם איתו ובו"ז בעצם המעשה הזה - להבהיר לו מי הבוס (להבהיר תרתי מנצ'מע, כלומר - להאיר לו באור בהיר את הדרך למתחם הסבבצ'יק) כלומר - אני לא נלחם איתך כי ניצחתי, זהו הבנתי - אני בן אלמוות ונגמר המשחק. עכשיו תעשה כמה רעש שבא לך, אבא בבית, נגמר הבית זונות.

כדי להגיע לדרגת מאסטר - תנו צדקה, פשוט ככה.

אסביר את עצמי, צדקה זה גם לתת לעני שקל ברחוב והרבה פעמים ככה בוחנים את הסבלנות שלנו, שמים מולנו עני שהוא בעצם מיקי או גברי מצבי הנינג'ה ואנחנו לא נשים לב לזה כי אנחנו לא אמורים לשים לזה לב, אנחנו כרגע במבחן. אבל לא תמיד זה שקל לעני והרבה פעמים זה נתינה מסוג אחר, נתינה לאני ולא לעני, כלומר - לאני לגבוה ולאל שמולכם ולא לעני ולמסכן.

על ידי ראיית האלמוות בכל אדם, עץ, שיח ואפילו רמקול בלוטוס' חחח סתאאם אבל לא לגמרי סתם. מודה ומתוודה שמאז שהבנתי את הפאנץ' אני מבין שעליי להתנהג בעדינות בכל דבר סביבי וגם בחפצים. אם הכל חי אז גם הכסא שלי חי, גם הטלפון שלי הוא ייצור חי וכדאי לי לא לזרוק אותו סתם ולשמור עליו. האופניים שלי, הרכב שאני נוסע בו, כל דבר למעשה הוא חלק מהאינסוף ואפשר לדבר אל המציאות בדומה לתפילה. למעשה - זה בדיוק זה...

מה הקשר לצדקה? צדקה יכול להיות לראות שבלול שעוד שנייה מועכים אותו ולהרים אותו הצידה. צדקה יכול להיות לשמוע חבר\ה שאין לך כוח אליהם ולתת להם הקשבה מעבר לגבול, קצת מעבר - לא יותר מדיי.

כל הרעיון בקצת מעבר זה שאני פועל באופן כזה שאני נהיה חלק מהבריאה, חלק מהגלגל שנותן ומיטיב עם הסביבה. כשמהטריקס קולטת שאתם מתנהגים יפה אל השוהים בה, שאתם מתנהגים אליה אפילו, בעדינות, היא עונה לכם בחזרה, זה נשמע היפי ומתיימר אבל אני מתכוון בקטע הכי טכני:

תהיו נחמדים למטריקס ותעמדו פחות בפקקים חחחח כזה...

וכמובן - צדקה במובן הכספי של לעזור לחבר כשלכם אין הרבה ובכל זאת לתת, זה להיות הקב"ה לשנייה וחצי. זה כל הקטע כאן - להיות הקב"ה ולו רק לרגע. להיות בMOOD שאבעס באמצע היום.

למעשה צדקה זה רגע של גאולה, רגע של אולימפוס

רגע של חזרה הביתה.

פרק ח' - קנטאורים וחיות אחרות

תראו חבר'ה אנחנו בתחתית שרשרת המזון סבבה? אני יודע שקשה לשמוע את זה וזה נשמע לכם קצת פלופ אבל חכו שנייה, זה הרבה יותר פלופ ממה שאתם חושבים...

בני אדם הם אלים בתרדמת כן? את זה כבר ביססנו (הערה לעצמי: עאלק ביססנו, בוא אחי אתה במקסימום אל בפוסט טראומה שהרגע עשה פוק ראשון של בוקר, חמוד, בוא...)

אבל הם אלים בתרדמת עם שיעור מס' כלשהו (תמציאו לכם מספר אינסופי עם מלא סימנים לא ברורים על מסך דמיוני כדי שזה יהיה מסודר איכשהו) הזנים המפותחים מאיתנו נמצאים בשיעורים מעט פחות קשוחים (זוכרים שאמרתי לכם שחלקם כאן בהתנדבות, חלק כאן מתוך רצון ללמוד וחלק משעמום גרידא? אז זו חלוקה מאוד פשטנית, למעשה אלים סוררים יש מכל מיני סוגים וגם מבקרים במטריקס\מתנדבים, יש מכל מיני סוגים)

כלומר אם חשבתם שגוף של בן אנוש הוא כלי מגניב - ובפוטניאל שלנו אנחנו מכונפים כן? אז אנחנו מגניבים טוחעס! אבל כרגע AS WE SPEAK אם אתם חושבים שבנאדם זה מגניב, חכו שתראו איזה עוד דברים מטורפים יש כאן...


"מה אתה ראית?" תשאלו ישר (ואוי לכם אם לא תשאלו) -

התשובה היא לא, נו, לא בדיוק.


יצאתי עם מכשפה ולפני שתגידו לי "חחח אוקיי אחי, בוא כולנו יצאנו עם אחת" אני מתכוון לאחת אמיתית. פגשתי משהו דומה לענק בגירסא מודרנית יותר וזו לא היתה פגישה נעימה במיוחד אם כי הייתי אז בשלב תודעתי אחר לגמרי, מניח שהיום יזמנו לי טיפוסים מעט יותר חביבים ממנו ועדיין, לא לזה אני בהכרח מתכוון. כוונתי היא לקיים בזכרונות שלכם אתם, בתנך הלא ברור הזה שאנחנו כותבים עכשיו. אסופת הזכרונות הזו הספציפית היא למעשה יותר יצירה מזכרון כי אם תשאלו אותי איך קראו לי סיבוב קודם אני יכול לנסות להמר ויש לי השערה לאיזו דמות אני ומאיפה, ולא זה לא דוד המלך חחחח אבל רסמי זה השערות.

רסמי אין לי בשלוף לתת לכם כתובת כן? אם כי היום אני מאמין שאם אבקש מספיק יפה הם יספרו לי. לומר את האמת? אני יותר מעוניין במה שיהיה והעתיד מעניין אותי יותר מהעבר. העתיד מגניב - מגניב לאללה...


בחזרה לשאר החיות כאן באוסטרליה של האסטרל. אז אמרנו שיש כאלו שקיבלו כלי יותר מגניב ממשהו שמת פעם ב120 שנה, כן כן יש את הנחשאווים או הרפטיליאנים אבל הם לא הרעים בסיפור הם פשוט מסיפור אחר חחח. חלקם נמצאים כאן מתוך כוונות לא לגמרי 'טהורות' מנקודת מבטנו בגוף אדם אבל בגדול, לפחות בזוהר הם לא מתוארים כרעים בהכרח אלא דומים לנו מאוד. אור ואופל שנלחמים בתוכם בעולם דואלי כדי לגלות את האלמוות שבתוכם.


טרנס מקנה (TERENCE MCKENNA) מספר על אחד מהטיולים שלו עם אסי (טיול הכוונה טריפ ואסי זה... נו לא מסבירים בדיחות) בסטואציה חורפית ובודדה בתוך ארבע קירות עם מפזר חום שעושה רעש כזה שלא מפסיק. טרנס מספר שאסי יחד עם הזמזום הלא ברור והמתמשך של המפזר חום שלח אותו למקום אחר לגמרי. הוא מספר על תרבות שלימה של נחשאווים שגרים להם במקום דומה לכאן עם כלכלה ודת וכו', פשוט אחר, סיפור אחר בצבע אחר עם אותו פאנצ' - בני אלמוות מסוגים שונים ומקומות שונים מחוץ למטריקס שנמצאים כאן בסוג של עונש חינוכי\מושבת עונשין\גן עדן וגהינום כשהשינוי הוא נקודת המבט של האסיר שלא יודע ברוב המקרים שהוא כזה\כל סוג אחר של סימולציה שמסתדר לכם בראש. למעשה ברגע שהבנתם את הפרנציפ הדרך החוצה היא ללמוד מה באמת קורה ולבסס את זה באופן שאתם תוכלו להסביר את זה לאחרים. תזכרו - צדקה תציל ממוות כלומר - צדקה זו הדרך החוצה אל האולימפוס והחוצה מהמוות, גם טכנית קארמתית אבל גם מבחינת נקודת המבט.

כלומר - כדי לחזור לאולימפוס עליכם לחשוב כמו אל.

אל הוא סבלני, יש לו זמן במובן שיש לו את המספר של כרונוס בחיוג מהיר.

אל הוא חומל, מאותה הסיבה - הוא אחראי, אבא, אמא - הורה.

אל הוא מאמין, אמיץ - הוא כל יכול והכל קורה בדברו, אשכרה בדברו....

אל הוא חבר טוב, הוא אח טוב, הוא גבר טוב, איש טוב, הוא טוב נקודה.

שהכל נהיה בדברו. הבנתם? שהכל נהיה בדברו - פשוט ככה.

אברא כדברא, מילים יוצרות מציאות כל זה אמיתי, כן גם קלישאה אבל אמיתי לחלוטין. חחח למעשה כל הוויב הקלישאתי של קלישאות הוא סוג של דיסוננס קוגנטיבי במסווה של משהו מצחיק. זה לא באמת שחוק או מצחיק אלא אנחנו מאוד לא רוצים לגשת כל כך הרבה פעמים ביום למקום כל כך עמוק רגשית אז אנחנו קוראים לזה קלישאה ושמים את זה בקופסא מבודדת רגשית.

בדומה למילה קונספירציה גם הקלישאה היא מסווה כלשהו לאמת הדי פשוטה להבנה ברגע שמסירים את מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על המציאות. קרדיט ליוצר התמונה - לפרופיל הפיקסביי לחצו כאן

17 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

留言


bottom of page