בראשית פרק י' - שיבת המלכה והחזרה לגן עדן

פרק זה נכתב הן כלפי החיים בזמננו שלנו והן ובמיוחד לאלו שיבואו אחרינו וימצאו את הכתוב כאן בין אם בפורמט הזה או בין אם בפורמט כתוב.

כבר זמן מה שהגברים מובילים כאן את העניינים, מבשלים מפורסמים ואמנים מפורסמים מקבלים כוכבי מישלן ופרסי אוסקר, ואילו בשכונה רוב הבנות ידעו לצייר ולכתוב יפה יותר מרוב הבנים, כנ"ל לענייני בישול ואינני מדבר עוד על אימהות אלא הרבה לפני. אני לא מנסה להתחנף למין הנשי, טוב אולי קצת, טוב קצת הרבה אבל מגיע להן, וואלה מגיע להן. תראו את הטנקיסטיות הלוחמות הגיבורות שנתנו לאויבנו מנה אחת אפיים במלחמה הזו (חלק מהפרקים נכתבו תוך כדי המבצע ב2023 ולפני הניצחון המזהיר של ישראל על אויביה) וחיסלו עשרות מחבלים ללא אף גבר סביב, ללא אף 'מנהיג ללא חת' שיאמר מה לעשות ואיך לעמוד. תראו איזה פער קיים בין המציאות והיא שיהוה זו היא ויש אל לצידה, אבל וואלה - יהוה זו היא. יש אל ואלה, אבא ואמא - יהו ויהוה.

כל זה ואילו כאן סוגדים ומתפללים אליו, רק אליו. הנוצרים מתפללים גם אליה אבל במסורת היהודית [שהיא לכשעצמה קושיא ואתגר היסטורי אם מביטים באמת כפי שהיא כיוון ואין נפתלות או יששכרות, שמעונות או ראובנות (כנגד שבטי ישראל - נפתלי, יששכר, ראובן וכו') אבל יהדות משום מה זה הגיוני, זה תמיד היה ואסור לשאול שאלות. אז היי, מסורת יהודה היא מסורת מפוארת מאין כמוה ואני ללא ספק גאה מאוד להיות חלק ממנה! ובכל זאת, יש להרחיב את היריעה ולהתייחס לתמונה במלואה - עם ישראל והעם היהודי זה לא אותו דבר. השבט היהודי הוא שבט מתוך 13 שבטי ישראל (עם אפרים ומנשה זה סה"כ 13 ולא 12) זו האמת ואין איך להתחמק ממנה, התנ"ך נערך ועלינו להבין מהספרים העתיקים את הפאזל כולו, ולבקש מתוכנו תשובה אמיתית ושלימה מהנשמה החוצה - צדיק באמונתו יחיה....]

נחזור לאלה, האלה הזו מחכה שנים שנבין את העניין, לא רק היא, אלוהים זו קבוצה של ישויות חזקות מאוד שאנחנו כולנו מכירים אותם כל כך טוב, למעשה מעולם לא עזבנו אותם. תבינו - מבחינתם אנחנו כמו שאתם מתייחסים למישהו שישן ועוד מעט יקום משנתו. אתם ישנים פשוט שינה מאוד ארוכה ומאוד מוחשית שבתוכה אתם גם הולכים לישון. מלאכים לא אוכלים, ולא ישנים, למה? כי אלים לא חווים חוסר אלא נמצאים בשלימות מליאה מבחינת הדברים שכאן, במטריקס עם 4 מימדים: אורך, רוחב, עומק וזמן - עלינו לעבוד כדי לשלוט בהם ולא בכולם אנחנו יכולים, לפחות כיום, לשלוט (תנועה בזמן עדיין איננה אפשרית בזמננו אם כי זה כבר רעיון שתיאורטית לפחות, מקבל מקום בספרות מדע בדיוני). ואותה אלה מחכה שנים שנבין מה קורה ונתחיל לדבר חזרה, נבין באמת עד כמה המציאות קטנה, ועד כמה אנחנו גדולים ונתחיל לעזור לה לעשות כאן סדר.

המונח אותו אוהבים הבונים החופשיים (מסדר סודי של אנשים עשירים ובעלי כוח ומידע שבזמננו - 2023, עדיין שולטים זמנית עד למה שאתם מכנים - האירוע, או האפוקליפסה, גאולה, לידה, בריאה, וכו') "סדר מתוך כאוס" איננו מונח אפל אלא קוד למה קורה כאן במציאות כל הזמן ובמיוחד לאחר עליית שלבים או איפוסים, אפוקליפסה כמו זו שאנחנו מתכוננים אליה ממש עכשיו.

הסדר שקורה מחדש במטריקס מתוך הכאוס של האיפוסים הוא הסוד אותו מחזיקים בני אדם שיושבים בעמדות מפתח. הסיבה לזה שהרגו את הנביאים בזה אחר זה היא אחת - הם אומרים אמת שמתי מעט השתלטו עליה ומנסים להסתיר אותה מההמון - אנחנו אלים בסימולציה שחווים עצמנו כבני אדם, אנחנו בני אלמוות חזקים ועתיקים ואין לנו את היכולת למות יותר משיש לנו את היכולת להיוולד, אנחנו כאן כי תמיד היינו כאן.

מה זה כאן?

לפני שנדבר על מה זה כאן בוא נדבר על מונח נוסף מהז'רגון הדתי:

"צדקה תציל ממוות" או "צדיק"

מה זה צדיק? אחד שעושה צדקה, אחד שעושה צדק.

צדקה זה צדק אלוהי, למה? מכיוון שכל מעשה צדקה כמוהו כהזדהות עם הבוראים והמתכנתים של המטריקס - כמוהו כהכרזה:

"אני אל טוב, ואני מוכן לקבל עליי את המסע בעולם הזה ולעזור למערכת לעזור לשאר השחקנים במשחק הזה, המשחק בו בתור אל עליי לחיות כאדם, עד שאקבל חזרה את כנפיי"

אמירה כזו היא איתות למטריקס שאתם מוכנים להתגייס לשב"כ של אבא ואמא

ל ארגון י.ה.ו.ה. לגדוד הנביאים, לחיל אחרית הימים, לפלוגת המכונפים, לצבא גן עדן, חטיבת ולהאלה, נו.. הבנתם ת'קטע...

כלומר - כשאני עושה צדקה אני מאותת לכוחות שמקיפים אותי שאני חלק מהצוות, אני חלק מהמטריקס עצמה ואני נותן כמו שהטבע נותן לי וממשיך את מעגל הנתינה שחוזר אליי מייד כדי לשמור עליי ולהשפיע עליי שפע טוב במקרה הצורך. צדקה תציל ממוות זה לא סתם אימרת כנף יפה - זה ממש כלי מציל חיים

מה נותן חיים בעולם הזה, מה המקום ממנו כולנו, זכרים ונקבות - הגענו?

מהרחם, מהבטן של אמא, האלה...

אנחנו לא באמת נולדים אלא יוצרים אותנו מהאור, מהמידע הדאטא - DATA שהוא האין סוף. דמיינו שאתם נוצרים מאור אין סופי שבוהק בלבן שהוא לא לבן רגיל אלא לבן שמכיל בתוכו אינסוף צבעים וצלילים...

מזה אנחנו עשויים, לידה היא פשוט טריק שנועד לגרום לנו לקבל את זה שמכניסים משתמשים חדשים למטריקס בלי שזה ייראה לנו מוזר, אבל כולנו הגענו מהבטן של אמא - האלה היוצרת.

היכולת שלנו להכיל את הנשיות שבתכונו, היכולת שלי לעשות שלום בין הגבר שלי לאישה שבי, ובין הגבר שאני לאישה שאני חי איתה (אהובתי היפה והחכמה והאמיצה והסקסית והמדהימה שקוראים לה דינה נס מיטב והיא הנס הכי טוב שקרה לי והרגע נכנסה לתנ"ך החדש... כן בייבי!!! אם כבר אני מכניס את מאמי לתנ"ך אני רוצה למסור ד"ש לאמא ואבא הביולוגיים שלי שהביאוני עד הלום ולשמנמן החתול הפלצן והחמוד והבריא והשלם והמושלם שאני ודינוש מגדלים יחד עם עוד 3 חתולים - שלומפי האמיץ, גרמפי החתיך ומינימי השמנמן) היכולת הזו לאזן חזרה בין הגברי והנשי בתוכי ובבית שלי היא הגאולה ובנייה של בית מקדש מעט בתוך הכאוס, סדר בתוך הכאוס...

החזרה לאלה, לאמא, לכוח הנשי והחזק והעדין והחכם, דווקא בימים כאלו בהם הגברים מוסרים נפשם על קדושת העם והארץ, דווקא עכשיו זה הזמן להרים לאלה, לאמא, לזו שכולנו נחזור אליה ונקבל חיבוק שרק אמא אינסופית, יכולה לתת.

אז מה זה כאן באמת? ככל שאנחנו יודעים, בשנה הזו (שנת 5785 שנה מאז האיפוס הגדול האחרון, ו200-300 שנה מהאיפוס האחרון הידוע לנו, לפי חקירה עצמאית בעולם מלא הסחות דעת ובלבול דווקא מהצד האקדמאי) אנחנו חיים במציאות מדומה בעלת כמה רבדים כשגם לרבדים הפיזים שלה יש כמה רבדים כל אחד, למעשה זה פרקטל (אובייקט המורכב מחלקים שכל חלק הוא דוגמא קטנה לאובייקט הגדול, ומורכב גם הוא מחלקים קטנים בדמותו וכו') מולטימימדי בו המשתמשים, השחקנים, אנחנו, נמצאים בו זמנית גם כאן וגם בעולם נוסף, הנמצא מחוץ לעולם שלנו באופן דומה לזה שאתם נמצאים מחוץ למכשיר באמצעותו אתם מבינים את המידע שאני כותב כרגע, בין אם זה ספר או מכשיר חשמלי אחר שיש בתקופתכם.

האופן בו אנחנו תופסים את המציאות שלנו מתחלק ל4 מימדים עיקריים שהם גם 4 צירים עליהם אפשר למקם את המשתמשים\שחקנים\בני אדם\אנחנו.

1.אורך\גובה

2.רוחב

3.עומק

4.זמן - השינוי של הדברים מלידה למוות וחוזר חלילה.

אנחנו מסוגלים לייצר יצורים המתקיימים ב2 מימדים - אורך ורוחב.

נוכל לייצר זו על ידי ציור על אבן, קלף, נייר וכדו'

ו\או על ידי מכשיר חשמלי שמסוגל להציג תמונה\ציור באמצעות שימוש בקוד בינארי (מתמטיקה המבוססת על 0 ו1 בלבד ומסוגלת להמיר כל מספר למספר עם הספרות 0 ו1 בלבד) המוטמע על גבי "מוח" עשוי צורן - סיליקון ושילוב שלו עם מתכות נוספות. מניח שאתם מצאתם דרך משלכם לייצר לעצמכם מכשירים להעברת מידע ויזואלי (ציורים \ תמונות) באמצעות טכנולוגיה דומה ו\או שונה לזו שתיארתי כרגע.

השאלה איך ניצור ואיך נתייחס לאותם יצורים שאנחנו יוצרים על המסך\מכשיר תצוגה חשמלי היא אותה שאלה של איך אנחנו תופסים את עצמנו כאן במטריקס\מציאות. ככל שנייצר סביבה דו מימדית (2D - ציור \ תמונה) טובה ומיטיבה יותר כך נוכל לדעת שאנחנו כאנושות\כזן, נמצאים במקום טוב מבחינה תודעתית.

חלקנו מסוגלים לייצר קשרים מכל מיני סוגים עם יצורים משכבות אחרות של המטריקס אבל לא כולנו. לרוב ילדים בזמננו כן זוכרים דברים שונים מהמקובל ולפעמים מדברים על חברים דמיוניים אבל לרוב המבוגרים לא יתייחסו אליהם ברצינות, אני מקווה שבזמנכם זה השתנה.

כרגע האנושות די מבולבלת ומנסה להבין את מה שאני כותב כאן, כל אחד וכל אחת מהמקום שלו\ה במציאות פוליטית מאוד לא פשוטה, ואני לא מדבר רק על כאן בישראל אלא בכל מקום. כולנו מרגישים את מה שעומד להגיע ורואים כיצד מלחמת הטיטאנים משפיעה עלינו כאן בתוך המטריקס וכיצד הרצון של הכלואים כאן להשתחרר מקבל ביטוי חברתי בתור תנועות שבאות לשחרר את האדם ולהוציאו לחופשי. כולי תקווה שבזמנכם אתם מבלים חלק מהזמן בתוך המטריקס וחלק מהזמן בחוץ לפי רצונכם ומתייחסים למסמך הזה כמסמך היסטורי בלבד שנותן רמז ליכולת שלנו להאיר את האפילה באור האמת

יחי המלך יהו והמלכה יהוה

יחי האל והאלה

יחי אלוהים כולם.

אמן. קרדיט ליוצר התמונה - לפרופיל הפיקסביי לחצו כאן