לפני הסיפור, אקדים ואשתף

שהבן שלי הגיע אליי בהפתעה

נוצר בארץ קודש

והשתרש בתוכי מעט אחר כך

כשהייתי ביער השחור בגרמניה

מקום מאד מיוחד ופראי

ומהרגע שהוא היה בבטני

הלב שלי נפתח

וכל אדם שפגשתי

גם הקשוחים ביותר

התרגשו וביקשו להתחבק

הוא היה אהוב מבטן

ומרפא בעוצמה את הלבבות שפגשו בו

היום, שמונה שנים אחרי

אני יודעת שיש בו שמאן מרפא

ושהוא מאד עוצמתי - ומאד מאד מאד רגיש

ואחרי שעברנו כמה שנים קשות שלי

שבהן הוא חווה שתי לידות נוספות של אחים קטנים

שאליהם התמסרתי לחלוטין 24/7 - כמו שהייתי איתו

והוא חווה התמודדויות במשפחה

משבר ביני לבין אבא

וחיבור מחדש

המון מעברים רגשיים ומפולות

כשלאורך כל הדרך, כל רגע ורגע, האהבה פועמת חזק בין כולנו ובעוצמה…

הוא גדל להיות ילד רגיש שאוהב עד אינסוף את חבריו ואת המשפחה, לצד אתגרים רגשיים של להיות בנוכחות כאשר נמצא בחברה או בסיטואציות מציפות רגשית.

🍂🪵🍁🪵🌾🪵🍂🍁🍂

ועכשיו הסיפור שהיה ומחשבות שעולות לי על קשב וריכוז….

אתמול נאמר לנו ברוב משמעות

כי ניכר שלבני בכורי

יש ״הפרעת קשב וריכוז״.

בני לומד בבית ספר יער

מרחב של חסד

שמאפשר לו לצמוח בטבע

עם המון הקשבה ואהבה

ותנועה

ויצירה

ומשחק חופשי

והתמודדות עם הטבע הגולמי הפראי

יש לו , להם, צוות מורים מקצועי של אנשי רוח ואדמה

שבעיקר אוהבים ומעריכים את הילדים

ומתייחסים לתפקיד שלהם כמלאכת קודש

אני מודה בכל בוקר

שיש לילד שלי את הזכות לפסוע במעלה השביל

אל תוך מעגל עם מוזיקה והקשבה

ונוכחות

❤️

לצד זאת,

המסגרת היא תחת משרד החינוך

ובתוך כך נאמרים בה מושגים מעולם החינוך

ומתוך מקום ששואב ידע תיאורטי ומחקרי בבילונית.

הקשבתי ברוב קשב

שהרי אני למדתי כבר..

לתת לי מקום בתוך סיטואציה מאתגרת

ועדיין להצליח להקשיב למה שמבקש להישמע.

מה שלא אפשרי תמיד לילד בן 8…

באמת ניסיתי לאפשר למורים

שאני אוהבת ומעריכה

לספר לי את ההתבוננות שלהם

ואת התובנות שלהם על נושא הקשב והריכוז

וכמה תומך לאבחן ולהבין את ״ההפרעה״.

אני גם מבינה את הקושי של צוות מורים

להתמודד עם ילד שלעיתים מאתגר לו לשבת במעגל ולעשות מה שכולם עושים

כשהוא נמצא בתוך קושי מסוים.

ושלפעמים הוא מרגיש צורך לצחוק או להצחיק

כדי להפיג את המתח שהוא חש.

כשהם סיימו לדבר

אחרי שצחקתי בכל העולמות

לשמע המילה ריטלין על עצם הרעיון

ושמחתי בליבי שמפאת קוצר זמן לא אכנס לנושא מולם ואספר על הפשע שבלתת קוקאין לילדים רכים שהמוח שלהם נמצא בשלבי התפתחות… ולשמחתי המורים הבהירו שהם חשים כמוני בנושא ולא מציעים באמת לקחת.

אמרתי

שאני לחלוטין לא מבטלת או מזלזלת במה שנאמר

ויש לי כבוד למה שנחקר ולנתונים שנמצאו.

לצד זאת

עבורי

בני הוא יצור מופלא שהגיע אליי מהיער

ואני לומדת להכיר אותו בכל רגע ורגע

ואני משאירה לאלוהים

את המקום לספר לי וללמד אותי

מי הוא

ומה הוא מבקש

את ההגדרות הללו

אני לא מעוניינת להכניס בשיח

מהסיבה הפשוטה שהן פשוט לא מעניינות אותי…

(מבחינתי, איזה יוזף חקר בשנת 1990 קבוצה של מוחות, שאין להם ולילדי הקריסטל המופלאים שום דמיון וקשר - והילדים שנמצאים עימנו היום הם ברמה תודעתית שונה לחלוטין, וכמובן גם ההורים והמורים והסביבה…)

כמו שפעם שמעתי משפט שלא ננתח אותו ופשוט אכתוב אותו

״ גם אלוהים, מתעוררת בעצמה בכל רגע ורגע… ״

בשיחה עימנו ישבה גם היועצת החינוכית

ששיתפה שהיה לה מאד מעניין ומשמח

לפגוש הסתכלות מיוחדת על הילד וגם את מה שאנחנו נותנים לו כדי לתמוך בו בדרך (בנוסף ללימודי היער יש לו מטפלת באומנות מאד מיוחדת שעושה איתו ציורים ויצירות באדמה ובחומרים מהטבע שעה בשבוע, וחוג שומרי הגן שלוש שעות פעם בשבוע…)

ואני הרגשתי הודיה בליבי

שהסכמתי גם לשמוע ידע חדש על התנועה של הבן שלי בבית ספר, ולצד זה הנכחתי ענווה ומקום לאלוהים בהסתכלות וההיכרות עם הנשמה הייחודית שהוא כאן,

כולנו ניצוץ ייחודי ומיוחד שאין לאף אחד

אין עוד אחד כמונו

אנחנו יצירי הבריאה המקודשת

ולא אפשרי להכניס אותנו תחת הגדרה או קטגוריה מבנית רחבה ככל שתהיה

וכאמא

אני פשוט נמצאת

באהבה ללא תנאי

קשובה וחכמה ופשוטה וענווה

בנתינה אינסופית לאהוביי

מסכימה לנו כמשפחה לצמוח בקצב טבעי

בקצב שלנו

ולרקוד את הריקוד שאנחנו

ותודה לאלוהים

😍