פתיח מהי כלכלה? לכאורה נראה שהמונח, במשמעותו הבסיסית, הוצא מהקשרו. בדרך כלל אנחנו מתכוונים לכלכלה במובן המדיני \ פוליטי ואילו בבסיסה המילה כלכלה מתייחסת לרווחתו האישית של אדם. השורש 'כלכל' מופיע בבראשית: וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת־אָבִיו וְאֶת־אֶחָיו וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף: (בראשית פרק מז פסוק יב) מתרגם האונקלוס לארמית את המילה 'ויכלכל' למילה 'וזן' מלשון - מזון. כלומר - עוד לפני מונחים כמו תל"ג ותמ"ג יש את פשוטו של מקרא המתייחס למונח כלכלה כמילה נרדפת למילה - מזון. יש לציין כי גם בתנ"ך פעולות כמו קנייה ומכירה מופיעות עוד לפני יוסף ובכל זאת מעניין להתייחס למילה 'כלכלה' במשמעותה הפשוטה. למה ציינתי את ההבדל בין המונח כלכלה לבין המשמעות הכמעט בלתי נפרדת ממנו כיום במסופי העיתונים? כדי להדגיש את הפער בין כלכלה קפיטליסטית ברעיונה המקורי לבין הביטוי שלה כיום. טענתי המרכזית היא שהקפיטליזם המודרני אינו אלא עבדות במסווה של חופש, דיקטטורה במסווה של דמוקרטיה. כלכלה אמיתית לא יכולה להתבסס על מטבע חסר ערך (מלבד הערך שלו כשהוא נסחר מול מטבעות אחרים) למעשה, למטבעות הנסחרים בעולם היום אין ערך אמיתי. חלק א' - צמיחה כלכלית נתחיל ממושג מאוד בסיסי - צמיחה כלכלית. לשם העניין אצטט מויקיפדיה: "צמיחה כלכלית היא הגידול באפשרויות של משק לצריכה או לייצור מוצרים, דבר שלרוב גורם לגידול בתוצר הכלכלי." בוא ננתח בקצרה את המשפט הזה - נתמצת את המשפט לשני היקשים לוגים: 1. גידול בייצור\צריכה של מוצרים מעיד על צמיחה כלכלית 2. לרוב היקש 1 גורם לגידול בתוצר הכלכלי אך לא תמיד. על שני היקשים אלו אשאל שתי שאלות: א. האם מלחמות ואסונות טבע מעודדים צריכה או מפחיתים צריכה בטווח הקרוב והרחוק, בהנחה ואירועים כאלו מעודדים צריכה, האם ניתן לומר שמלחמות הן מנוע חזק לצמיחה כלכלית? ב. באילו מקרים גידול בצריכה לא מעיד על גידול בתוצר הכלכלי? (לערך המלא בויקיפדיה לחצו כאן)

כדי לתת סימוכין עיתונאיים לטענה של שאלה א' מוזמנים להביט בכתבה מכלכליסט על ניסוי הטילים של צפון קוריאה מ2017 ולהבין בעצמכם כיצד כלכלה מפיקה תועלת ממלחמות. לדוג' - החוקר ג'יימי תומפסון מחברת החיזוי והמחקר אוקספורד אקונומיקס, כפי שמפרטת הכתבה, מגיע לכמה מסקנות בעקבות המחקר שלו, ארצה להתייחס לאחת מאוד מעניינת - מצטט מתוך הכתבה: "מלחמה קצרה ללא הרבה נפגעים עשויה להיות טובה עבור הכיס שלנו. אבל מלחמות ממושכות יותר עם הרוגים ופצועים אינן כל כך טובות." כלומר - מלחמות קצרות, מתוקשרות, עם מינימום נפגעים ומקסימום יח"צ עושות טוב לכלכלה. מה ז"א עושות טוב לכלכלה? הכוונה היא שגם אם בתחילת המלחמה ישנן ירידות בשווקים לזמן קצר, הרי שלמפרע מסתבר שהשווקים הגיעו בסופה של המלחמה למצב טוב יותר משהיו לפני שהיא התחילה... כשאני חושב על המונח 'מלחמות קצרות ומתוקשרות' כמנוע צמיחה אני לא יכול שלא לשאול את עצמי - 1. האם המלחמות בישראל מאז מלחמת המפרץ היו ממושכות או קצרות יחסית? 2. האם רוב המלחמות בהן הייתה ארה"ב מעורבת בשנים האחרונות הן ממושכות או קצרות ומתוקשרות? 3. האם המלחמה כרגע בין רוסיה ואוקראינה היא מלחמה ממושכת ומרובת נפגעים או אחת יחסית קצרה ויותר מתוקשרת מאשר מזיקה. (כמובן שיש נפגעים בצד האוקראיני, אין ספק בכך ובכל זאת לשם המסקנה אליה אנחנו רוצים להגיע במאמר הזה ראוי לשאול את השאלה - האם המלחמה הנוכחית מתאימה לקטגוריה של 'מלחמות ממושכות ומרובות נפגעים' או לקטגוריה של 'מלחמות קצרות ומתוקשרות שעושות טוב לכלכלה') לאחר שהצגתי סימוכין לוגים ועיתונאיים לטענתי, אשאל את השאלה המרכזית - בהנחה ומלחמות קצרות ומתוקשרות אכן מועילות לכלכלה ברמה הגיאופוליטית ובהנחה והמחוקקים מושפעים מהתקשורת כמו גם מבעלי השפעה כמו תאגידים ולוביסטים - מוכרח כל בר דעת לשאול את עצמו את השאלה הכל כך מתבקשת - האם יכול להיות שחלק גדול מהמלחמות הללו נועדו מלכתחילה למטרות כלכליות? האם יכול להיות שהן בוימו \ מומנו באופנים שונים? האם ארה"ב נכנסה לאפגניסטן כדי לחפש אחרי מזוקן או אולי כדי להשתלט על מאגרי נפט... האם ארה"ב נכנסה לעיראק כדי להפיל את סדאם או כדי להקים תשתית בנקאית דמוקרטית? האם יכול להיות שישראל משתמשת, מממנת ומשווקת את המצב הפוליטי בארץ כדי לעשות הון פיזי ופוליטי על גבם של אזרחים חפים מפשע, ישראלים ופלסטינים כאחד? כלומר - כהכללה מאוד גסה ניתן לומר כי הקפיטליזם המודרני מעודד מלחמות גיאופוליטיות כיוון שאלו מעודדות צמיחה, כלומר - האזרח הקטן ושלוותו האישית לא רק שלא נלקחת בחשבון בדיונים פוליטים אלא אפילו להיפך, ככל שהאזרח מפוחד יותר ככה הוא צורך יותר. ככל שהמדינה יוצאת מסיטואציה פוליטית סבוכה יותר, כך הצמיחה בשווקים גדולה יותר לעומת המצב שהיה לפני כן. משמע - הקפיטליזם המודרני איננו אלא עבדות במסווה של חופש, כלומר - במסווה של שלום ותרבות מוכרים לכם מלחמות שמטרתן האמיתית היא צמיחה כלכלית, השתלטות על משאבים והחלה של דמוקרטיה בנקאית במדינות שהעזו לדבר על בסיס הזהב כבסיס לשווי המטבע שלהן (דוגמאת קדאפי שחוקק נגד ריבית בנקאית, חילק חשמל בחינם וחתר להקמת מטבע מבוסס זהב) חלק ב' - כמה עולה מטבע? כדי להתייחס לחלק השני של הטענה שלי אשאל כמה שאלות נוספות - 1. מהו הערך של מטבע באשר הוא 2. מה ההבדל בין מטבעות של תחילת המאה ה20 לבין מטבעות כיום? ולקינוח - מה הקשר בין תופעת הקריפטו לבין סדר עולמי חדש? 1. הערך של מטבע הנסחר בשוק הכספים נקבע לפי יחידת מטבע זר כפול השער היציג. או כפי שויקיפדיה מסביר לנו - "מחיר יחידה של מטבע מקומי הוא יחידה של מטבע זר כפול השער היציג" לעיון בערך 'שער יציג' לחצו כאן או בקיצור - השווי של מטבע כלשהו הנסחר בשוק הכספים הבינלאומי נקבע ביחס לשווי של שאר המטבעות בשוק. לסיכום - למטבע הנסחר בשוק הכספים הבינלאומי אין שום ערך בפני עצמו אלא רק מול כוח הקנייה שלו שמושפע מהשווי שלו שמושפע משאר המטבעות בשוק - או בקיצור - אין לו שום ערך עצמי בשום צורה, הוא פיסת נייר, שורת מספרים במחשבי הבנק המרכזי. 2. ההבדל בין מטבעות בתחילת המאה ה20 לבין מטבעות כיום הוא בדיוק זה - פעם למטבע היה ערך באופן יחסי לכמות הזהב של המדינה בה הוא נסחר, כלומר - המטבע היה מגובה בזהב, כיום המטבע מגובה בטחינה במקרה הטוב... לקריאה על תקן הזהב לחצו כאן האם כלכלה מבוססת זהב היא בהכרח טובה יותר? לא יודע, היא בוודאי מאוזנת יותר ונתונה פחות להשפעת גורמים חיצוניים כמו תאגידי אנרגיה ותקשורת אבל גם היא לא עומדת בקריטריון האוטופי אותו אנחנו מחפשים עבור כלכלה ברת קיימא שתחזיק לאורך שנים ותהיה בלתי תלויה בתאגידים או ממשלות. האם כלכלת חליפין עדיפה על קפיטליזם? שאלה טובה, מניח שבמצב פוסט אפוקליפטי זו תהיה הכלכלה הבסיסית עד יבוסס מטבע מקומי שבסופו של דבר יחזיר את האנושות למצב בו היא נמצאת כיום. אז מה התשובה? קריפטו? גם כאן אני בספק שהבנו את התמונה לאשורה. ניקח את הביטקוין כדוגמא. האלגוריתם שבנה נאקאמוטו בהחלט יצר שוק חדש, שוק מסקרן ומסתורי שאיפשר לאנשים בעלי תעוזה וחזון להרוויח הרבה מאוד כסף בזמן קצר. נאקאמוטו יצר מטבע שהערך שלו הוא אך ורק הערך שהציבור נותנים לו. ביטקוין הוא, על פניו, מטבע מבוזר, מבוסס בלוקצ'יין שאיננו נמצא בשליטת ממשלות, תאגידים ו\או בנק מרכזי כלשהו וכל אחד\ת יכול\ה לסחור בו בכל מקום ובכל זמן ללא עמלות עו"ש וכדו'. מצד שני אנחנו מחוייבים לשאול את השאלה - האם זה אכן כך? האם הביטקוין הוא אמיתי או עוד סוס טרויאני שנועד למכור את המציאות הבנקאית הוירטואלית לאנשים כאופציה הטובה ביותר? הביטקוין ידע עליות ומורדות אם כי ניתן לומר בביטחה כי אלו שהשקיעו בתחילת הדרך ראו תוצאה יפה מאוד וכרגע, הוא בהחלט אופציה ראויה לכאלו שרוצים לסחור במטבעות ללא עמלות ובאופן אנונימי כמעט לחלוטין. מצד שני שוב, האם מטבע וירטואלי בכלכלה קפיטליסטית באמת שונה במהותו ממטבע רגיל או שהוא אותו הדבר בגרסא הוירטואלית? לדוג' - מטבע וירטואלי מחייב חשמל, אינטרנט. ללא אלו אי אפשר לסחור בו בעוד שכסף מזומן או טובין כמו זהב, כסף ומזון הם דברים בהם תמיד ניתן לסחור ללא קשר לחשמל או אינטרנט. נקודה נוספת שכדאי לשים אליה לב היא שכדי לסחור במטבע מבוסס אינטרנט אתה צריך גישה לאינטרנט, אותה גישה יספקו לך רק החברות המורשות מטעם משרד התקשורת של אותה מדינה, מה ששם גם את המטבע הזה, בסימן שאלה מאוד גדול. האם הוא אכן נגיש לכל אחד? מה יקרה ביום שהבנקים יחליטו להפסיק לסחור בו, או להוציא אותו מהחוק? לכאורה המסחר בו הוא אנונימי, אבל הכניסה לאינטרנט היא רק דרך הספקים המורשים לכך... אשאיר את עניין הקריפטו בסימן שאלה ואסכם את המאמר הזה בניחוח אופטימי: נקווה שכמו שמלחמות הן מנוע לצמיחה כלכלית, אפוקליפסה כלל עולמית תהיה מנוע לצמיחה חברתית רוחנית. אני מקווה שכמו שהשווקים הגיעו למקום גבוה יותר אחרי היציאה מהסבכים הפוליטיים, גם החברה האנושית כולה תצא מהאפוקליפסה הזו למקום גבוה יותר משהיתה קודם לכן. אולי כלכלה קהילתית, אנרגיה חופשית, גאולה - מי יודע?